במשך עשרות שנים, אנרגיה, סביבה וכלכלה בת קיימא היו המטרות העיקריות של מדינות רבות ברחבי העולם. כמובן שתוכניות אלה הוסטו ממסלולן בעקבות פרוץ מגפת הקורונה. במקום לעמוד ביעדי פיתוח בר קיימא (SDG), נאלצו מדינות רבות להתמקד בעניינים דחופים יותר, ולעיתים אפילו הסיטו אותן לכיוון ההפוך.
בעקבות מגפת הקורונה, העולם מתחיל להתאושש ולהתמקד בקיימות שוב. ישנם אתגרים חדשים להתגבר עליהם, אך פיתוח בר-קיימא הוא מטרה שעלינו לשאוף להשיג. האתגרים העיקריים איתם מתמודדת חיפה הם זיהוי גזים, איתור והתראות בזמן אמת ותחזוקה מונעת של זיהום אוויר. זה הולך יד ביד עם שיפור איכות המים על ידי ניקוי פסולת תעשייתית ופלסטית
יעדים לפיתוח בר קיימא (SDG)
לפני התפרצות נגיף הקורונה, יצר האו"ם רשימה של 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא, במטרה להשיג אותם עד 2030.
מגפת הקורונה גרמה למשבר עולמי בעל השלכות נרחבות על בריאות הציבור, על הכלכלה, על היציבות חברתית ועל הפוליטיקה הלאומית והעולמית. רבות מהתוכניות נעצרו, אך עכשיו יותר מתמיד, על האנשים להיות נחושים, ולחזור למסלולם כדי להשיג יעדים חשובים אלה.
הצטרפו אל התוכנית סביבה 4.0 ופתרו אתגרי תעשייה יחד אתנו
ההשפעה של נגיף הקורונה
התפרצות מגפת הקורונה שפכה אור על רבות מנקודות התורפה של המדינות השונות ברחבי העולם. אפילו מדינות בעלות הכנסה גבוהה כמו ארצות הברית – שנחשבו למוכנות ביותר למגיפה – איבדו מיציבותן כאשר מערכות הבריאות ברחבי העולם קרסו תחת העומס.
הסגרים הקפדניים גרמו נזק נוסף לכלכלות שלמות ולאנשים פרטיים ברחבי העולם. כשהאנשים מחויבים להישאר בבית, חלה עלייה באבטלה, בשיעור הבעיות נפשיות, האלימות במשפחה וההיעדרויות מהלימודים.
במקום לאחד כוחות כדי להילחם בנגיף, המגיפה הביאה לאי-שוויון הולך וגובר, אשר פגע עוד יותר בהשגת היעדים לפיתוח בר-קיימא.
ההשפעה על היעדים לפיתוח בר קיימא של חיפה
יעד הפיתוח בר-הקיימא העיקרי שבו מתמקדת העיר חיפה מזה שנים רבות, הוא זיהום אוויר. זיהום אוויר היווה סוגיה מרכזית של מרכזי מטרופולין רבים ברחבי ישראל כמו חיפה, בגלל התחבורה הכבדה, מתקני התעשייה ושריפות הטבע.
אזור מפרץ חיפה הוא אזור בעייתי במיוחד בשל נמל הספנות, שדה התעופה ותחנת הכוח. מחקר שנערך בשנת 2014 גילה כי הזיהום הקיצוני באזור מעלה את שיעורי התחלואה בסרטן ב-15%, וילדים נוטים לחלות באסתמה בשיעור הגבוה פי שניים בהשוואה לממוצע הארצי.
בעוד שמאמצים רבים הושקעו בהפחתת הזיהום בחיפה, מגפת הקורונה הניבה את השינויים המשמעותיים ביותר. היות שכולם נשארו בבית, פליטת המזהמים ירדה בשיעור של עד 13%, וריכוזי החנקן הדו חמצני באזור פחתו בשיעור של עד 61% באזורים מסוימים.
בעוד שהפליטה – וכך גם הזיהום – צפויים לגדול לאחר שתחלוף המגיפה, זוהי חובתם של מנהיגי העיר ושל תושבי חיפה להבטיח כי שינויים אלה יתמידו. למרות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום התחבורה והתעשייה, פשוט לא נעשה מספיק כדי לעודד שינויים מתמשכים כגון הפחתת השימוש בבנזין עופרת או קביעת תקני פליטה עבור מפעלים תעשייתיים.
זה הזמן לנצל את ההזדמנויות שמציעה מגפת הקורונה, וליישם שינוי סביבתי מתמשך למען בריאותם ובטיחותם של תושבי חיפה.
הזדמנויות אופטימיות
בכל חיסרון טמון גם יתרון, ובתוך כל השליליות שהביאה אתה מגפת הקורונה, היא גם האירה כמה הזדמנויות לצמיחה בת-קיימא.
בשל אופייה הבלתי ודאי של המגיפה, ההשפעה ארוכת הטווח על חיפה, ועל יתר מדינת ישראל, עדיין אינה ידועה. חברות וארגונים רבים עובדים על פתרונות להפחתת ההשפעה ולהשגת תוצאה אופטימית.
משרד האנרגיה הישראלי ורשות החדשנות בישראל חוברים יחדיו כדי לפתח וליישם פרויקטים הקשורים לטכנולוגיות, מוצרים ותהליכים המקדמים אנרגיה מתחדשת, יעילות אנרגטית, ניהול מים טוב יותר וטיפול בשפכים, אם להזכיר כמה.
השקעה ראשונית של 10 מיליון שקל, עליה דיווח המשרד, תקדם פרויקטים לחידוש שוק האנרגיה החל בתחליפי דלק מאובנים וכלה במחקר פורץ דרך בתחום האנרגיה המתחדשת ויעילות אנרגטית.
התקווה היא שבעוד שהעולם מתמודד עם השינויים המהירים בתחום השימוש במקורות אנרגיה נקיים, ענף האנרגיה בישראל יוביל את הדרך באמצעות טכנולוגיות חדשניות. זה יעזור לקדם את הכלכלה בישראל ולהשיג את היעדים שלנו להפחתת פליטות וזיהום.
במהלך נסיבות אלה, אגודה של מומחים בתעשייה בעבודה משותפת עם רשויות ממשלתיות עם הכספים הייעודיים יכולים להניב תוצאות יוצאות דופן בתחום הפתרונות למען עתיד טוב יותר. שותפויות אלה שואפות לפתח ולייצר טכנולוגיה חדשנית שתפתור את האתגרים שלנו.
